היה והיה

זו הייתה ציפור קטנה, בלי ריאה, הבלבול שלי היה שהיא נושמת מכאב, או שהיא מתקיימת מאהבה, מסתובבת ברחובות כאילו מחפשת עץ שאין בו קנים לחבריו, ומכיל רק ענף אחד על שרק ציפור קטנה יכולה להישען עליו, זה היה עם כנף אחת, אבל הוא היה מסוגל לעוף ולרחף בין העננים הוורודים, הוא אהב את העצים מוקפים ביסמין, הוא צווח והצטמק כדי לא לראות, הוא שנא נדידה עם הצאן, הוא שנא המונים.

הכל היה בחוץ.
הוא אהב בדידות כי היה בטוח שהם עוזבים.
חברו היה עורב אומלל, חולק את החורף והסתיו כמו לחמניות סיגריות זרוקים ומשאיר את האביב חרוך.

היה והיה..