שוק הנישואים בשנחאי

 ליו ג'יאנל הסיני מחייך כשהוא מוצא חתן פוטנציאלי לאחיינית שלו שהתגרשה לאחרונה, בים של הודעות חתונה אישיות שנשלטות על ידי לבן.

הוא שם עיפרון בידו, ורושם את פרטיו של החתן הפוטנציאלי, בן 33, גובהו 1.7 מטר ומשקלו 63 ק"ג. הוא בעל נכס, גרוש לאחרונה, אך אין לו ילדים. אבל הבעיה היחידה היא שהשכר שלו הוא רק 800 דולר לחודש, וזה לא מספיק בסטנדרטים של העיר הסינית שנגחאי.

"ברוכים הבאים לשוק הנישואים בשנחאי." משפט זה עשוי לברך את צופי השוק בשנגחאי, שמגיעים בכל סוף שבוע, כולל אמהות, אבות, קרובי משפחה ושדכנים כדי למצוא בעל או אישה לילדיהם.

חלקם כותבים את המאזניים על התוויות ביד וכוללים גובה, גיל, הכנסה חודשית, השכלה ועיר הולדתו, ואז מניחים את התוויות על מטריות או שקיות קניות. אחרים עשויים להחזיק מחברת ביד, לרשום פרטים על מה שהם אוספים על בני זוג פוטנציאליים עבור בנם או בתם.

בדרך כלל, הורים מגדלים את ילדיהם בסין כדי לקבל השכלה ועבודה לפני שהם מוצאים אהבה.
העיר מארגנת את יריד האהבה והנישואים השנתי כדי לעזור לצעירים למצוא רומנטיקה.

"יש הרבה ילדים שנולדו אחרי 1980 שאין להם אחים", אמר סונג לי, מפקח על אתר היכרויות מקוון שגם מפעיל את שירות השידוכים של הפארק. אז הם גדלים בסביבה שבה אין תנאים לפגוש אנשים מהמין השני.

"השוק החל להיות מוסדר ב-2004, ומכיוון שיש פי שלושה נשים מגברים שמחפשים בן זוג, קשה למצוא אופציה מוצלחת", הוסיפה.

היא הסבירה לי ש"גברים יכולים להירשם בחינם, בעוד שנשים מחויבות בתשלום של 500 דולר". היא ציינה בפניי ש"גברים שנולדו אחרי 1970 יכולים להשתתף, ונשים חייבות להיות מעל גיל 33".